אלימות פיזית או מינית, ניצול, הימצאות ממושכת במצב דחק והמחיר האמוציונלי שגובה העיסוק בזנות – כל אלה יכולים להיווצרות של פוסט-טראומה, או בשמה הרשמי "הפרעת דחק פוסט טראומטית" (PTSD).
נושא הטראומה והפוסט-טראומה שגור היטב בלקסיקון היום-יומי שלנו. רבים מאיתנו חוו אירוע טראומטי או לפחות שרשרת אירועים טראומטיים, אך כשמדובר בשורדות ושורדי זנות, הסיכוי לפתח פוסט-טראומה הוא יותר גבוה באופן משמעותי.
מדוע זה קורה? אפשר למנות מספר סיבות:
חוסר זמינות של שירותי בריאות הנפש או מסגרת תומכת – עבור שורדות ושורדי זנות רבים אין שום דרך להגיע לטיפול שכל כך נחוץ במועד הסמוך כמה שיותר לאירוע הטראומטי עצמו.
המפגש עם לקוחות מכיל בתוכו לעיתים קרובות אקטים של אלימות והשפלה. לכן שורדות ושורדי זנות עלולים למצוא את עצמם באירועים טראומטיים לעתים קרובות, לפעמים באופן יומיומי, שרק מחמיר עוד יותר את הסיטואציה.
דעות קדומות, אפליה ודחייה – שורדות ושורדי זנות רבים מרגישים "בשוליים" של החברה, אנשים "חסרי תקנה" או כאלה ש-"לא מגיע להם טיפול". זה מחמיר כי א.נשים רבים במעגל זנות גם מכורים לאלכוהול וסמים, מה שמקשה עוד יותר על קבלתם כחלק מהחברה.
הנתונים שעולים ממחקרי השדה השונים מדגישים את המצוקה הקיימת עוד יותר: כ-85% מנשים במעגל הזנות סובלות מפוסט-טראומה וכל אישה שניה במעגל הסחר סובלת מפוסט-טראומה מורכבת.
כיצד זה מתבטא בחיי יום-יום?
אלה יכולים להיות פלאשבקים – זיכרונות חוזרים ונשנים על מה שקרה, בן אדם שעבר אירוע טראומטי חווה אותו פעם אחרי פעם מחדש (אם צפיתם ב-"אנטומיה של גריי", למשל, ד"ר אוון האנט סבל מפלשבקים מהמלחמה). לפעמים פוסט-טראומה מתבטאת במצב רוח שלילי או התקפי זעם – עדויות רבות על כך אפשר למצוא בסיפורים של ניצולות וניצולי שואה או חיילים ושבויים (למשל ב-"אישה בורחת מבשורה" של דוד גרוסמן, אחת הדמויות הראשיות סובלת מפוסט-טראומה).
לפעמים המוח של אדם פוסט-טראומטי מנסה להגן עליו על ידי ניתוק בין המודעות שלו לבין האירוע עצמו. לעתים אדם לא יזכור פרטים מסוימים מהאירוע או יחווה אותו כאילו "מהצד", כאילו לא נוכח בגוף של עצמו. מקרים כאלה נפוצים כשמדובר בהתעללות פיזית או נפשית מתמשכת ולכן גם מאד נפוצה בקרב שורדות ושורדי זנות.
פוסט-טראומה פוגעת גם במערכות היחסים עם אחרים – לפעמים זה מתבטא בפחד מנטישה (ולכן פותח צוהר לפגיעה חוזרת וניצול); לעתים מדובר ביחסים מתוחים וסוערים, חוסר יכולת לתקשר, רצון לעזוב ולהתפרץ ועוד.
אם נתרגם את כל אלה לעולם התעסוקה- התחום בו אנו פועלים בעמותה, אפשר לראות עד כמה פוסט-טראומה ופוסט טראומה מורכבת יכולות לפגוע בהתנהלות יום-יומית: סיוטי לילה וחוסר שינה יקשו על השורדת או השורד לקום לעבודה בזמן, התקפי זעם או ניתוקים יכולים לפגוע במערכות יחסים עם הקולגות או עם המעסיקים עצמם, שלא לדבר על הטריגרים הסביבתיים והחשש להיתקל במישהו מ-"החיים הקודמים".
היום, כשלמרבה הצער, נושא הטראומה והפוסט-טראומה קרוב מאוד לכולנו, יש לנו אפשרות להבין קצת יותר מקרוב את מורכבות הסיטואציה עבור שורדות ושורדי הזנות, שגם אם ירצו לעזוב את מעגל הסחר, יתקשו מאוד להשתלב בחיים מחוץ למעגל הניצול.
הטיפול בטראומה הוא תהליך ארוך מאוד. בקורס "תעסוקה מיטיבה" שלנו אנחנו לא מטפלים בטראומה, אבל הוא מאפשר למשתתפים הקניית כלים להתמודדות עם טראומה בחיי יום-יום: ללמוד כיצד לדבר עם מעסיקים ועם קולגות, איך לתכנן את הזמן ואיך לחיות לצד הפוסט-טראומה מבלי לתת לה להשתלט על החיים.